מחלת כליות כרונית

ההשפעה של שיטות שונות למדידות סינון גלומרולרי על סיווג מטופלים עם מחלת כליות כרונית

החוקרים השוו את שיעור האבחנה של מטופלים עם מחלת כליות כרונית באמצעות שימוש במדידה אחת ובאמצעות שימוש בשתי מדידות של הסינון הגלומרולרי ובין שימוש בשני סוגים שונים של משוואות לחישוב קצב הסינון

מחלת כליות כרונית (צילום: אילוסטרציה)

מחלת כליות כרונית (CKD - chronic kidney disease) מאובחנת באמצעות ערך ה-eGFRי(estimated glomerular filtration rate) ובאמצעות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן (ACR - albumin: creatinine ratio). מדד ה-eGFR מחושב באמצעות רמות הקריאטינין בסרום תוך שימוש במשוואות ה-MDRDי(Modification of Diet in Renal Disease) או ה-CKD-EPIי(Chronic Kidney Disease Epidemiology Collaboration).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את היעילות בין מדידה אחת לשתי מדידות של eGFR/ ACR ולבדוק את ההשפעה של סוג המשוואה בה בוחרים להשתמש, על האבחון והסיווג של CKD. החוקרים ביצעו מחקר עוקבה שבוצע במסגרת הרפואה הראשונית באזור עמק תמאס באנגליה.

המידע שנאסף במחקר היה בנוגע ל-485 מטופלים בגילאי 60 ומעלה שעברו לפחות שתי מדידות של eGFR במסגרת מחקר ה-Oxford Renal Cohort Study. החוקרים השוו את הפרופורציה של מטופלים שאובחנו ב-CKD וסווגו לפי רמות שונות של חומרת המחלה על סמך בדיקה חיובית אחת או שתי בדיקות חיוביות. בנוסף, החוקרים השוו את שכיחות אבחנת ה-CKD ואת הסיווג לשלבים על סמך משוואת ה-MDRD ועל סמך משוואת ה-CKD-EPI.

הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 72.1 (±6.8) שנים ו-57.0% ממשתפי המחקר היו נשים. החוקרים מצאו ששימוש בבדיקת סקר אחת הוביל להערכת יתר של מטופלים עם CKD בשיעור של כ-25%, ללא תלות בסוג המשוואה בה השתמשו, בהשוואה לשימוש בשתי בדיקות סקר.

תוצאות המחקר הראו שה-eGFR הממוצע היה גבוה ב-1.4 מ"ל/דקה/ 1.73 מ2 (רווח בר סמך 95%= 1.1-1.6) כאשר נעשה שימוש במשוואת ה-CKD-EPI בהשוואה לשימוש במשוואת ה-MDRD. כלומר, כאשר נעשה שימוש במשוואת ה-MDRD, יותר מטופלים אובחנו עם CKD בהשוואה למקרים בהם נעשה שימוש במשוואת ה-CKD-EPI כבדיקה בודדת (64% בהשוואה ל-63%, בהתאמה) ובשתי בדיקות (39% בהשוואה ל-38%, בהתאמה). בנוסף, החוקרים מצאו ש-16 מטופלים, אשר סווגו כ-CKD ברמה 2 או 3A לפי ה-MDRD, סווגו מחדש כבעלי ACR תקין כאשר נעשה שימוש במשוואת ה-CKD-EPI.

החוקרים הסיקו כי ההמלצות הקיימות כיום שמנחות לבצע שתי מדידות של eGFR על מנת לאבחן CKD בקרב האוכלוסייה המבוגרת במסגרת הטיפול הראשוני עוזרות למנוע אבחון יתר. כמו כן, שימוש במשוואת CKD-EPI במקום MDRD, יכול להוביל לכך שאחד מכל 12 מטופלים שאובחן עם CKD על סמך MDRD, לא ייחשב שאדם הסובל מ-CKD.

מקור: 

Hirst, J.A. et al. (2018) British Journal of General Practice 68,673.

נושאים קשורים:  מחלת כליות כרונית,  קצב סינון גלומרולרי,  כשל כלייתי,  אבחון יתר,  אי-ספיקת כליות,  מחקרים
תגובות